זכויות ביישובים חקלאיים
רשות מקרקעי ישראל מנהלת את הישובים החקלאיים (קיבוצים ומושבים) הנמצאים בישראל. ישובים אלו משולבים לרוב באגודות שיתופיות, כאשר לחברים יש גישה לזכויות הקרקע המושכרת מהרשות.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אחראית על ניהול והחכרת ישובים חקלאיים, כגון קיבוצים ומושבים, הפרוסים ברחבי הארץ. התנחלויות אלו משולבות לרוב באגודות שיתופיות, תוכנית הגישה לארץ ילידים (רמ"י) ממלאת תפקיד בסיסי בשמירה על היציבות החברתית והכלכלית של קהילות כפריות. הדבר מושג על ידי הבטחת לחברים גישה לזכויות קרקע מושכרות מגופים מאושרים, קביעת הסכמי חכירה והצעת שירותים משלימים.
במושב חקלאי, לכל חקלאי מוקצה שטח ייחודי. לעומת זאת, בקיבוץ, לרוב אין זכויות לחברי הקיבוץ בשטח קרקע מסוים, אך לפעמים מוקנות לחברים הזכויות בבתי המגורים.
1. הסכם משבצות הוא הסכם חכירה בין אגודה שיתופית (בדרך כלל מושב או קיבוץ) לבין רשות מקרקעי ישראל. זה נקרא בגלל שהוא מגדיר את ה"משבצת", שטח הקרקע המושכר לעמותה, שנקבע ככפולה של מספר.
הנחלות שהן חלק מתקן ההתיישבות בשטח שייכות לאותו ישוב.. כאשר הסכם המשבצת נחתם רק בין רמי לבין האגודה השיתופית, הוא נקרא הסכם משבצות דו-צדדי.
הסכמי משבצות חשובים להסדרת עזבונות באזור. מדובר בהסכם דו-צדדי בין רמ"י לאגודה השיתופית המתווה את האחריות של שני הצדדים בכל הנוגע לעיזבון. הסכם זה מגדיר כיצד ינוצל ותחזוקת העיזבון, והוא משמש גם כמסמך משפטי המחייב את שני הצדדים לתנאים מסוימים. הסכם המשבצת מבטיח שכל הצדדים המעורבים מודעים לזכויותיהם וחובותיהם בנוגע לעיזבון.
הסכם משולש בין רמ"י, הסוכנות היהודית והעמותה הוא הסכם תלת כיווני הנותן מסגרת לשיתוף פעולה ותיאום בין הצדדים. סוג זה של הסדר יכול להועיל בנסיבות מסוימות, ולספק דרך יעילה להבטיח שכל הצדדים ייהנו מההתחייבויות שלהם. הוא משמש גם ככלי ליישוב סכסוכים במקרה של חילוקי דעות.
2. נחלות: נחלה היא קרקע חקלאית הכוללת מגורים ומשק, בין במסגרת אגודה חקלאית שיתופית ובין מחוצה לה. היא ניתנת לצורך מתן למתנחל מגורים ופרנסה.
נדל"ן הוא חלק חשוב במגזר החקלאי. זוהי צורה של בעלות על קרקע המספקת למתנחלים מקום להתקשר הביתה וכן מספקת להם את האפשרות להרוויח הכנסה מפעילות חקלאית.
ניתן למצוא נדל"ן בתוך אגודה חקלאית שיתופית או מחוצה לה, המאפשרים למתנחלים גישה לקרקע למגורים ולקרקע חקלאית כאחד.
שטח הנחלה נקבע על ידי שר החקלאות בשיתוף משרד התכנון במשרד החקלאות, ומושכר להם לפי פרוטוקולים סטנדרטיים שנקבעו על ידי המשרד האמור.
שטח הנחלה הוא גורם מכריע להצלחת כל השקעה חקלאית. שר החקלאות בשיתוף משרד התכנון אחראי על קביעת הגודל והחכרתו לחקלאים על פי פרוטוקולים סטנדרטיים שקבע המשרד. מערכת זו מבטיחה ניצול וניהול נאותים של משאבי הקרקע, ובמקביל מספקת לחקלאים גישה לקרקע המתאימה לצרכיהם הספציפיים.
שר החקלאות התווה כי גודלה של קרקע נע לרוב בין 30 ל-120 דונם
ההסבר שניתן אינו חל על יישובים חקלאיים ערביים שכן מדובר בדרך כלל בקרקע פרטית, כאשר החקלאים הם בעלי הזכויות בקרקע. לפיכך, האמור בהסבר זה אינו נוגע להם.
הנחלה מורכבת מחלקות:
חלקה א' היא חלקת קרקע קטנה הממוקמת בתוך קרקע, ובדרך כלל כוללת כמה דונמים. הוא מנוצל למגורים ולמטרות חקלאיות, ומספק לבעלים מרחב בטוח למגורים ולגידול יבולים.
חלקה ב' - עיקר הנחלה - מיועדת לעיבוד חקלאי בלבד והבנייה אסורה.
חלקה ג' – חלק מנחלה המעובד במשותף בידי האגודה השיתופית החקלאית.
משקי עזר: מלבד שטחים גדולים יותר, העמותה עשויה להקצות חלקים קטנים יותר המכונים משקי עזר. אלה נועדו לשמש למטרות מגורים ומלאכות תוך מתן אפשרות לגידול חקלאי. גודלם בדרך כלל נע בין שניים לחמישה דונם.
4.כאשר בעל הקרקע הוא אגודה שיתופית, אין לחקלאי כל זכויות בעלות. במקום זאת, הם נחשבים כ"בר רשות" מהאגודה (המחזיקה בזכות החכירה) המעניקה להם הרשאה להשתמש בו למטרות מגורים או חקלאות..
הזכויות והחובות של ברי רשות כפי שנקבעו בהסכם משבצת והחלטות רשות מקרקעי ישראל כוללות את הזכות להגדיל את שטח יחידת המגורים או להוסיף יחידות דיור לנכס, להעביר את הקרקע לאדם אחר, בתמורה או לא, להקים מבנים נוספים על הקרקע ולקבל פיצוי עבור כל שירות שתבקשו על ידי רשות מקרקעי ישראל. כמו כן, הסדרים אלו קובעים גם את זכויות הרשות להגביל את השימוש בקרקע, לגבות אגרות עבור השירותים הניתנים ולנקוט בצעדים משפטיים נגד בעלים המפרים כל תנאי מההסכם.
5. בן ממשיך: פסיקת מועצת מקרקעי ישראל אינה מתירה חלוקת קרקע בין בעלים שונים. משכך, לא ניתן להעביר את עזבונו כדין באמצעות צוואה. כדי להתמודד עם סוגיה זו, המושג "בן ממשיך" (החל על בנים ובנות כאחד) הומצא כגישה חלופית. זה מאפשר לחקלאים לקבוע מראש מי מהצאצאים שלהם יקבל את האדמה לאחר שהם ייעלמו, מה שמאפשר להם להמשיך ולעבד את מה שהיה פעם מורשתם.
העברת רכוש וקרקע מדור לדור היא מסורת בת מאות שנים. עם זאת, עם כניסתה של הטכנולוגיה המודרנית, חקלאים יכולים כעת לקבוע מי מהצאצאים שלהם יירש את אדמתם לאחר שהם ייעלמו. זה מאפשר להם להבטיח שהאדמה שלהם תישאר במשפחה ותמשיך להיות מעובדת על ידי הדורות הבאים, תוך שמירה על מורשתם לשנים הבאות.
בנו של היורש נקבע מראש ונדרש לאישור האגודה השיתופית, רמי, ולעיתים הסוכנות היהודית. כך לרוב נמנעת האפשרות לחלק את הקרקע בין מספר יורשים.
נתניה, ישראל
6. הרחבות: במהלך השנים האחרונות, מושבים וקיבוצים רבים קיבלו הרחבות של יישובים חקלאיים על מנת ליצור אזורי מגורים. הקרקע שהייתה שייכת בעבר ליישוב מחולקת למגרשים ולאחר מכן נמכרים נכסים למי שאינם חברים שבדרך כלל אינם עוסקים בפעילות חקלאית.
במהלך השנים האחרונות חלה עלייה במספר המושבים והקיבוצים שזכו להארכה ליישובים חקלאיים. הרחבות אלו אפשרו להם ליצור פיתוחי דיור על קרקע ששימשה בעבר למטרות חקלאיות. פיתוח זה אפשר למי שאינם חברים לרכוש מגרשים ולבנות נכסים באזורים אלו, תוך מתן שטחי מגורים נוספים והזדמנויות כלכליות הן לחברי הישוב הקיימים והן למי שנכנסו לגור בו.
