תשלום שחוכר נדרש לו לעיתים כדי לקבל את הסכמת המחכיר להעברת זכות החכירה לאחר.
מה הם דמי הסכמה?
דמי הסכמה הם תשלום שחוכר של קרקע מדינה נדרש לו, במקרים מסוימים, כדי שהמחכיר יסכים להעברת זכות החכירה שלו לקונה. מקור הדרישה הוא בחוזה החכירה: ההעברה טעונה הסכמה, וההסכמה עשויה להיות כרוכה בתשלום.
למה זה לא מופיע בכל עסקה
לא כל חכירה כרוכה בדמי הסכמה. בחכירה מהוונת — שבה דמי החכירה שולמו מראש לכל התקופה — ההעברה בדרך כלל אינה כרוכה בתשלום כזה. בחוזים ישנים שלא הוונו, התשלום עשוי להידרש. לכן התשובה לשאלה "האם יש דמי הסכמה" אינה כללית, והיא נמצאת בחוזה ובמצב ההיוון של הנכס המסוים.
מי משלם, ומתי
דמי ההסכמה הם חובה של המוכר — החוכר שמעביר את זכותו — אלא אם הצדדים הסכימו אחרת בכתב. ⚠ זו נקודה שמגלגלת כסף: עסקה שנסגרה על מחיר בלי שנבדק אם יש דמי הסכמה היא עסקה שאחד הצדדים יגלה בה הוצאה לא מתוכננת בשלב ההעברה.
איך יודעים מראש
- נסח רישום — מראה אם מדובר בבעלות או בחכירה, ומי המחכיר.
- חוזה החכירה — שם כתוב מה טעון הסכמה.
- אישור מהמחכיר — הסכום עצמו נקבע על ידו, לפי שומה, ולא לפי נוסחה שניתן לחשב מראש בבית.
למה זה משנה לקונה ולמוכר
למוכר זו הוצאה שצריכה להיכנס לחשבון לפני שנקבע מחיר. לקונה זה לוח זמנים: אישור ההעברה תלוי בתשלום, ועיכוב בו הוא עיכוב במסירה.
השיעור, ומה פטור
חוכר המעביר זכות חכירה חייב בדמי הסכמה בשיעור של שליש מהפרש עליית ערך הקרקע — אלא אם נקבע אחרת בהסכם החכירה. כך בנוהל 90.03B של רשות מקרקעי ישראל, "העברת זכויות במגזר העירוני — נכסי מגורים, תעסוקה ומוסדות ציבור", סעיף 12.6.1, שפורסם ב-25 במרץ 2025. נכון ל-26/10/2026.
- נכס מהוון פטור — "העברת זכויות בנכסים מהוונים פטורה מתשלום דמי הסכמה" (סעיף 1.4), וזו הסיבה שהשאלה הראשונה היא מצב ההיוון ולא השיעור.
- הסכם החכירה גובר — נקבע בו שיעור אחר, הוא שיחול (סעיף 12.6.3).
- הנחת אזורי עדיפות לאומית אינה חלה על דמי ההסכמה (סעיף 12.4).
- שולמו דמי חכירה ראשוניים — החיוב חל רק על היתרה שלא שולמה (סעיף 12.6.2).
על השומה אפשר להגיש השגה, וההעברה אינה מאושרת עד שדמי ההסכמה שולמו במלואם, או ששולמו 75% מהם והופקדה ערבות על היתרה (סעיף 12.5).
